חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עמאד פיומי נ' בן עמי שאול גינון והשקייה בע"מ

: | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
3817-10
20.3.2012
בפני :
אורנית אגסי

- נגד -
:
עמאד פיומי
:
בן עמי שאול גינון והשקייה בע"מ
פסק-דין

פסק דין

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי נסיעות, דמי חגים, הפרשי שכר עבודה וגמול עבודה בשעות נוספות.

2.העובדות הרלוונטיות בתיק זה

א.התובע הועסק על ידי הנתבעת כנהג טרקטור החל מ – 1/07 ועד 17/9/09.

ב.התובע עבד 6 ימים בשבוע.

ג.עד לחודש 12/08 קיבל התובע שכר בשיעור משתנה.

ד.החל מחודש 1/09 קיבל התובע שכר יומי בשיעור של כ - 165 ₪ בתוספת תשלומים סוציאליים ותשלומים נלווים.

ה.תנאי שכרו ונסיבות סיום העסקתו של התובע שנויות במחלוקת בין הצדדים.

3.ראיות ועדים

הגישו תצהיר והעידו – התובע, מנהל הנתבעת מר שאול בן עמי וכן עובד לשעבר בנתבעת מר חאג' יחיא.

4.מתכונת העסקת התובע

התובע טען בכתב התביעה כי עבד מהשעה 6:00 בבוקר ועד השעה 20:00 מדי יום, ללא כל פירוט.

בתצהירו טען התובע כי היה יוצא מביתו בשעה 5:00 בבוקר, נוסע לאסוף עובדים מקלנסווה, טייבה והשטחים וחוזר למחסן הנתבעת בשעה 6:00, מחליף עובדים ומסיע עובדים לתל אביב. בשעה 15:30 או 17:00 היה מחזיר את הטרקטור לעיריית תל אביב וחוזר כדי לאסוף את הפועלים ומסיע אותם למעבר השטחים והיה מגיע לביתו בשעה 20:00.

5.נטל הראיה

תיקון 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, (להלן: "החוק") נכנס לתוקף ביום 1.2.09, קרי בתוך תקופת עבודתו של התובע. סעיף 26ב(א) לחוק קובע כי:

"בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית. שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעביד לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, כלל שהוא חייב לנהלו"

יחד עם זאת, מרבית תקופת עבודתו של התובע ומתכנת העסקת התובע אשר שנויה במחלוקת בין הצדדים הנה טרם כניסתו לתוקף של תיקון 24 לחוק.

לפני כניסתו לתוקף של תיקון 24 לחוק, נקבע בפסיקת בית הדין הארצי (ע"ע 212/06 ימית א. בטחון (1988) בע"מ נ' אלי אפרים ואח', ניתן ביום 12.11.08, כי:

"אכן, במספר רב של פסקי דין נקבע כי הכלל הוא שהתובע גמול שעות נוספות חייב להוכיח לא רק את העובדה שעבד בשעות נוספות, אלא גם את מספר השעות הנוספות שעבד בפועל (דב"ע לב/3-32 פרוימוביץ' – ישראל כר אדון, פד"ע ד' 39; ע"ע 300360/98 נחום צמח – ש.א.ש. קרל זינגר צפון (1986) בע"מ ([פורסם בנבו], 30.4.2002). אולם, כבר בראשית דרכו של בית הדין לעבודה נקבע חריג לכלל זה, והוא הזכאות לגמול שעות נוספות כאשר הוכחה מתכונת עבודה קבועה. כמו כן, בפסיקה מאוחרת יותר נקבע כי יש להגמיש את נטל הראייה החל על עובד בתביעה לגמול שעות נוספות".

6.מתכונת העסקה קבועה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>